וירא את
העגלות ותחי רוח יעקב אביהם ) מה',
כז') שני אברכים נפגשו וסיפרו זה לזה על לימודיהם . “ בכולל שלנו", אמר האחד, "לומדים עשרים דף ביום.. כך
רוכשים בקיאות בש"ס ". אמר לו השני:
"ואצלנו לומדים דף בעשרים יום; כי מה שחשוב זה להעמיק". והביא גם ראיה
לשיטתו: כתוב "וירא את העגלות ותחי רוח יעקב". מה החיה את יעקב ? אלא שיוסף מסר
ליעקב סימן - שהוא עוסק בסוגית עגלה ערופה שבה הפסיקו לפני 22 שנה. אמר יעקב, אם
יוסף מסוגל לעיין באותה סוגיא כל כך הרבה זמן, זה מחיה אותו . " אדרבה, מהפרשה
יש ראיה להיפך", אמר בעל הבקיאות . " וכי למה
יעקב שלח את יהודה גושנה להקים בית תלמוד ? כי אם
אוחזים באותה סוגיה 22 שנה, חייבים לפתוח ישיבה חדשה "...
וישבת בארץ גושן והיית
קרוב אלי (י מה) , היה אומר ר' מאיר'ל
מפרימישלאן: עם קרובי משפחה שגרים במקום מרוחק כמו ארץ גושן, קל לשמור על יחסים טובים ...
יעקב רצה לקבוע שישנם
בחיים שני דברים חשובים הקובעים גורלם של עמים ומדינות: כמות ואיכות. המושג כמות
נגזר מהמילה כמה, ומציין את שיעור הדברים מבחינת המספר, הגודל או המשקל. אך מהכמות
אי אפשר לקבוע את טיב הדברים, את אופיים של האנשים, את תכונותיהם וכו'. איכות
נגזרת מהמילה איך ומעידה על תכונותיו ומיזגו של האדם. הכמות חשובה מאד. וכבר כתב
שלמה המלך בקהלת: "טובים השניים מן האחד ... כי אם ייפול, האחד יקים את חברו,
ואילו האחד שייפול ואין שני להקימו". אולם המכריע בחיים הוא האיכות כדברי
החכם מכל אדם: "החכמה תעוז לחכמה מעשרה שליטים".
ישנה אמרה עתיקה שאומרת שכשאדם עם כסף נפגש עם אדם עם ניסיון, זה עם הניסיון
יוצא מהמפגש עם הכסף, והאדם עם הכסף יוצא עם הניסיון .
הסוכן באנטרטיקה - וד' ברך את
אברהם בכל (דברים טובים – חיי שרה)
חברת המקררים 'ניטווקס ' נחשבה לחברה
המובילה בתחום מוצרי הקירור . המקררים של
'ניטווקס' נחטפו כלחמניות חמות בכל חנויות החשמל שברחבי אמריקה ואירופה . כולם רצו
לקנות את המקררים המשובחים, והרבה מאד גם רצו למכור. זה היה מסתבר, עסק מכניס. אלפי
הסוכנים פזורים היו בכל ריכוזי האוכלוסין שבמדינות השונות והחברה גלגלה מחזור
מכירות ענק שהיה מושא לקנאה עבור החברות המתחרות . גם משה,
צעיר שסיים זה עתה תואר במנהל עסקים, ביקש להשתלב בחברה המצליחה. הוא הבין כי
בחברה המצליחה של 'ניטווקס', ניתן רק להתקדם. מצויד בהמלצות ובתעודותיו שהעידו על
כישוריו בתחום המכירות, ניגש אל מנכ"ל משאבי האנוש של החברה וביקש להתקבל
כסוכן מן המניין. 'אני מצטער', אמר המנכ'ל, 'מספר הסוכנים בחברה כעת גבוה מדיי,
כבר עתה יש לנו די והותר . מלבדך יש עוד
שלושים אנשים כמוך שממתינים בתורם על כל משרה שתתפנה. עם כל הרצון הטוב שלי, אני
לא יכול לעזור. תנסה לחפש במקומות אחרים'... משה לא הסכים לדחייה בקלות, והודיע
למנכ'ל כי הוא מוכן לשמש כסוכן גם באפריקה . ' הו' אמר
המנכ"ל, 'באפריקה יש לנו עד היום, כבר כשישים סוכנים'. 'אולי בגרוזיה, או
בקווקז?!', אמר משה. 'גם שם יש לנו מספיק סוכנים' אמר המנכ"ל . ' אולי במרוקו',
ניסה שוב משה. אבל המנכ"ל הניד בראשו לשלילה ואמר: 'חבל לך על המאמץ, הכול
מלא עד אפס מקום'. 'האם אפשר לנסות עוד ניסיון אחד ואחרון?!' שאל משה. 'אפשרי',
השיב המנכ'ל באי רצון בולט. 'אשמח לשמש כסוכן שלכם באנטארקטיקה, שם אני מניח שאין
לכם סוכנים '.
' אנטרקטיקה', פרץ המנכ"ל בצחוק רועם, 'אכן אין לנו סוכנים
באנטרקטיקה, משום שהמקום כל כך קר ואין שם כל צורך במקררים'. 'האם אתה מסכים לאפשר
לי לנסות?!' שאל משה בקול נחוש . ' בבקשה', משך
המנכ"ל בכתפיו, ושמח שהצליח להיפטר מהצעיר העקשן.
משה לקח אתו ערימת פרוספקטים, פנקסי הזמנות מסודרים, קבלות, ויצא לאנטארקטיקה.
כעבור חודש, קיבל המנכ'ל זימון מיוחד ממועצת המנהלים של החברה שמבקשת ממנו להציג
בפניהם את הצעיר הגאון שמצליח למכור מאות מקררים באנטארקטיקה... המנכ"ל היה
בטוח שהוא מדמיין, אך נתוני המספרים שהופיעו במחשב לא יכלו לשקר. משה ביצע מאות
הזמנות של מקררים בקוטב הצפוני. עוד באותו יום שלח המנכ'ל זימון דחוף למשה לארצות
הברית , וביקש
ממנו להתייצב במהירות לפני מועצת המנהלים של החברה. כאשר הופיע משה במשרדו של ה מנכ'ל,
קיבל אותו האחרון ביראת כבוד ושאל : ' אמור לי,
כיצד הצלחת למכור מאות מקררים בקוטב הצפוני'? 'אסביר לך', השיב משה. 'באזורי הקוטב
קר מאד, הקור שם מגיע ל- 20 מעלות מתחת לאפס. במקפיא של המקרר לעומת זאת עומדות
המעלות 'רק' על 4 מתחת לאפס'... 'נכון , אבל מה זה קשור?'
שאל המנהל. 'פשוט מאד ', הסביר משה,
'אני הצעתי ליושבי הקוטב, שנהגו להחביא את מוצרי המזון שלהם בשלג, מזווה חם ונעים
שלא יגרום למוצרים שלהם לקפוא, אלא ישאיר אותם מופשרים ובמצב שממנו יוכלו לחמם את
מוצרי המזון בקלות יחסית. הם בדקו את ' מזווה' המעניין
שהבאתי מארה'ב ורכשו אותו בהמוניהם, בתוך זמן קצר, הפך ה'מזווה' המוזר ללהיט
מבוקש, וכבר כעת מצפים לי באנטרטיקה עוד עשרות רבות של הזמנות..
ישנם אנשים, הרואים את העולם מנקודת המבט הצרה שלהם. וישנם אנשים שההסתכלות שלהם
על העולם יכולה להיות הפוכה לחלוטין. בפרשתנו מסופר שכאשר אליעזר עבד אברהם הגיע
אל ביתו של בתואל, אביה של רבקה - רץ לבן לעברו, משום ששמע שהגיע ברכוש רב וחמד את
כספו. ואילו לעומת התנהגותו של לבן, אנו מוצאים את התנהגותו של אברהם אבינו, שעליו
התורה מתארת שה' ברך אותו בכול. אברהם אבינו לא ניסה כלל להשיג יותר הון ורכוש.
הוא חש כי הקב'ה בירך אותו בכל מעשה ידיו והסתפק במה שיש לו. כאשר נעבוד לסגל
לעצמינו את נקודת המבט האומרת כי עלינו לשמוח בחלקנו ולא לרצות ללא הפסקה עוד
ועוד, נחיה חיים מאושרים ושמחים ללא רדיפת הממון ושליטה על התאוות .
(במאמר מסגר –
אין אנשים שגרים באנטרטיקה לכן הסיפור מתרחש כנראה בקוטב הצפוני. ובנוסף, על סוכן
מחירות מוצלח אומרים שהוא יכול למכור קרח גם לאסקימוסים.)
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה