אף פעם אך תעשו טעויות ברגע של כעס. הכעס
עובר... הטעויות לא.
גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך (כב יב).
בספר ''על התורה'' כותב: שאלו את רבי יחזקאל מקוזמיר, האם אדם מתעטף בציצית,
והלא בטלית הוא מתעטף, ולמה טבעו חכמים מטבע של ברכה להתעטף בציצית ולא להתעטף
בטלית? ענה: מפני שהציצית משפילה את עצמה ונמצאת קרוב לארץ, בדין הוא שיברכו עליה.
כי מי שהוא שפל הוא גבוה ומי שגבוה הוא שפל.
הקאברינער זי''ע אמר: בזמנינו, המתגאה אינו אלא כסוס כפרד אין הבין, כי באמת
אין כיום במה ומה להתגאות
חסיד אחד נכנס פעם אל
אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש והתאונן שקשה עליו להתבונן באריכות הראויה
לפני התפילה. ענה לו הרבי: ”היודע אתה מהו להתבונן באריכות? האדם צריך להתבונן
מה הוא יכול להיות, מה הוא מוכרח להיות, ומה הוא באמת בהווה - וזו היא התבוננות!
הקדיחה (שרפה)
את תבשילו (קול ברמה, עלון יג' באלול תשע"ה)
מעשה בזמנינו
באחד מראשי הישיבות שטס לארצות הברית כדי להביא תרומות לישיבתו המעטירה, אלא שהמצב
שם היה קשה ובקושי הצליח לגייס קצת כסף, ונזכר הרב שיש לו חבר שלמד אתו בישיבת
סלבודקה שבבני ברק בהיותם צעירים, וכיום הוא איש עסקים עשיר שמתגורר בארצות הברית.
ואחר בירור קצר נודע לרב את אזור מגוריו והלך אליו. כשנפגשו שני החברים התחבקו ושאלו איש
לרעהו לשלום, אלא שהאיש עסקים אמר לרב אפילו שאנו חברים משכבר הימים, העסקים בשפל ואין באפשרותי ליתן תרומה, אמר לו
הרב אני יומיים לא זכיתי לפתוח גמרא, אני רוצה ללמוד איתך את הדף היומי בסך הכול,
אני יודע שאתה למדן טוב.
מיד הגמרות נפתחו והחלו בלימוד, ואותו יום של
הדף היומי עסק בסוגיה בגיטין (צ) מתי מותר לגרש את האישה, ואמרו בית שמאי אם מצא
בה דבר ערווה, ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה (שרפה) את תבשילו. ובעל הבית אמר לרב
יש לי קושיא האם בגלל שהיא הקדיחה תבשילו הוא יקום ויגרש אותה, זה לא מוגזם, אז
קורה שהיא שכחה את התבשיל על הגז, בגלל זה לגרש? הרב קבל סייעתא דשמיא ואמר לו יש שלוש
סוגים בעניין הזה, סוג א' אישה שרואה שהתבשיל נשרף מלמטה, אומרת כיון שבעלי הוא
לומד תורה אני אתן לו את החלק הטוב, ואילו את השרוף אני יאכל, זו אישה צדיקה. סוג
ב' שאומרת האישה נכון שבעלי לומד תורה, אבל גם אני חשובה מאוד שהרי אני מבשלת
ומכבסת ומגהצת ועוד ועוד, ולכן נתחלק חצי חצי, שלו יהיה חצי טוב וחצי שרוף, וגם
לי, זו אישה בינונית. סוג ג' שהאישה אומרת וכי מה הוא עושה שם בכולל, בסך הכול הוא
מחמם את הכיסא, אני עובדת פיזית, ולכן הוא יקבל את השרוף ואני אקח את החלק הטוב,
ולכן כתוב במשנה שבית הלל אומרים הקדיחה תבשילו, כלומר: רק החלק שלו שרוף, ואחת כזו
אומרים בית הלל מותר ליתן לה גט.
וכאן פנה ראש
הישיבה לעשיר ואמר לו, הקדוש ברוך הוא זה החתן ואנו בני ישראל זו הכלה, ויש שלוש
סוגים, סוג א' יש מי שיש לו הרבה כסף ותורם לישיבות ולעניים אך פתאום יש מיתון
והעסקים לא משגשגים כבעבר, ואף על פי כן אומר העשיר בחלק של התרומות לישיבות ולעניים
אני לא נוגע אני יוריד קצת מהלוקסוס שהתרגלתי, זה אדם צדיק. סוג ב' אדם שרואה שיש מיתון ועסקים בשפל
אומר חצי ממה שאני רגיל ליתן אני מוריד וחצי מעצמי, זה אדם בינוני . סוג ג' כאשר האדם אומר
העסקים בשפל אין פרנסה כראוי אזי קודם כל אין תרומות לישיבות, אבל בלוקסוס ובחיים
שהוא התרגל לא מוריד מאומה, כזה אדם ה' עלול ליתן לו גט, כשמוע העשיר את דברי הרב
קם והביא פנקס שיקים ונתן לו סכום אדיר. מלמדנו שמלימוד הגמרא אתה מקבל הכול!
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה