המסך של המחשב הוא חלון לכל העולם. (שמואל
אייזיקוביץ)
הרה"ק רבי דב בר
ממזריץ' אומר: "הרהורי עברה - קשים מעברה" (יומא כט) - מי שבא לידי
הרהורי עברה, סימן שעבר עברה, כי בלי חטא אין הרהור.
"וכאשר תקום מן הספר
תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו". (אגרת הרמב"ן)
זה לא הגזר על הגפילטע,
אלא הגפילטע מתחת לגזר.
זקן חכם אמר לבני ביתו
לפני מותו: 'בניי ובנותיי- כשהייתי צעיר, חשבתי לתקן את כל העולם, גדלתי והתבגרתי והחלטתי שכל
העולם גדול עלי ודי אם אשנה את בני עירי, התחתנתי והבנתי שגם זה קשה, אנסה לשנות
את תושבי הרחוב שלי, גם זה היה קשה וניסיתי לשנות ולתקן את אשתי... לבסוף,
הגעתי למסקנה שהטוב ביותר יהיה אם אצליח לתקן ולשנות את עצמי...
השגחה מופלאה ("האמנתי
כי אדבר")
היה זה בשנת
ה'תשכ"ד (1946). מנהל בית היתומים "שירת הילד" במבואות ירושלים,
הרב ראובן מורגנסקי היה מוטרד ומצחו חרוש קמטים. מצב הפיננסי של המוסד שלו היה בכי
רע. בית היתומים היה על סף קריסה. למעלה מארבעים שנה פעל בית היתומים שנוסד
ע"י אביו, ר' חיים, שהיה אחד מעמודי התווך בירושלים, מנוע של חסד לכל. את
הגישה המיוחדת, להעניק אהבה וחיבה מיוחדת לכל יהודי ובעיקר ליתומים, הנחיל גם לבנו
הבכור ראובן.
מיודענו חרד בעיקר לגורלם של מאה
ושמונים הילדים האומללים ולמשפחותיהם , אם חלילה ייסגר מפעל מופלא זה. במשך כל
השנים ניסה הלה להחזיק את המוסד מבלי לנסוע לחו"ל ולחפש תורמים. אך כשהגיעו
מים עד נפש, וכשנכנס עובד סוציאלי נוסף, לבקש להכניס עוד ילדים עזובים נוספים
לפנימייה, החליט עתה בלית ברירה לטוס לארה"ב, וה' יעזור כפי שעזר לו תמיד.
הוא לווה עוד 5000 לירות, רכש מזון
עבור היתומים ולמחרת כבר היה מוכן עם מזוודה בנמל התעופה כשבתיקו האישי היו שני
אלבומי תמונות על פעילות הילדים במוסד, שאם לא יועיל לבטח לא יזיק. התיישב ר'
ראובן על ספסל בלובי שבשדה התעופה כשלפתע חש מחנק ורעידות בגופו. הוא הניח את כף
ידו על מצחו, וחש שחום גופו עולה פלאים. החולשה מנעה ממנו להזדקף. ובשארית כוחותיו
התרומם ועלה למטוס, מצא את מקומו והתיישב, עצם את עיניו ונרדם.
הוא התעורר עקב התקפת שיעול כבד.
הדייל הראשי הבחין בחיוורונו וביקש ממנו לסור למחלקת העסקים. "כבוד הרב נראה
חיוור ונראה לא טוב, עדיף שתנוח במחלקת העסקים, אתן לך כדור אקמול וסירופ נגד
שיעול" . כשניסה מיודענו לסרב, התעקש הדייל ואמר: "הבריאות שלך חשובה
לנו, אתה קודח מחום, לא נוח לך ולא נוח לנוסעים הנמצאים לידך החוששים לחלות.
במחלקת העסקים נוסע זוג אחד בלבד, יש שם מיטה נוחה ותוכל לישון שם רגוע ונינוח יותר".
לאחר הפצרות חוזרות ונשנות קם
ר' ראובן ופנה למחלקת העסקים. שם ישבו זוג קשישים, כבני שבעים לפחות. הוא בירך
אותם בערב טוב, התיישב על הכורסא , שנהפכה בלחיצה על כפתור צדדי, שלף את אלבומי
המוסד שלו והחל לדפדף. תוך מספר דקות נעצמו עיניו. לאחר כארבע שעות פקח את עיניו
וניסה להתיישב. ידו השמאלית הונפה הצידה והאגודל שלו לחץ בטעות על כפתור הכורסא של
שכנו.
ה' ירחם! הכורסא נפתחה בעוצמה והקשיש
שישב עד כה בניחותא צנח לאחור על גבו, מופתע וחצי מעולף. " ,אוי מה
עשיתי", הרהר ר' ראובן, "אני בסך הכול אורח חולה במחלקת העסקים ומה
עשיתי ליהודי הזה?! ". גל של רחמים וחיבה מחד גיסא, וצער עמוק מאידך גיסא ,
שטפו את ליבו של ר' ראובן . הוא קם בזריזות ממושבו, ניגש ליהודי, עזר לו להתייצב
וחיבק אותו בחום רב. ביקש באידיש "סליחה אחי היקר", ונשק לו בביישנות על
מצחו מתוך רצון לפייסו. "נישקת אותי במצח!? , "שאל האיש. "כן, אני
מצטער ומבקש את סליחתך... אנא מחל לי ". "מוחל, מוחל, אבל נישקת אותי
במצח? "שאג". "נכון!?" הלה חייך חיוך רחב. רעייתו של האיש
זקפה ראשה ועיניה בתימהון ובהשתאות, ופלטה את המשפט הבא: "אני לא מאמינה
למראה עיניי...".
למראה פני ר' ראובן הסביר אותו איש
עסקים יהודי אמריקני: " קוראים לי מוריס צומבר וזו אשתי שרה. יש לי מפעלים
גדולים בארה"ב וחברות שיווק של כלי בית, בגדים ומתנות ." "לצערנו
הרב, לא זכינו להיפקד בבנים. לפיכך החלטנו אני ואשתי לנסוע לישראל ולהעניק מההון
הרב שלנו לילדים... לבית יתומים . או שנקים מוסד זה או שנרחיב. ובכך נזכה לשמח
ילדים יהודים, וזה מתוך אהבת ישראל עצומה, ובכך נזכה גם אנו לדור המשך... ".
"הסתובבנו בארץ ישראל שבועיים
ולא נחה דעתנו. לא מצאנו איש כלבבנו שנוכל לסמוך עליו, שיעשה את החסד הענק הזה... ועכשיו
עלינו למטוס, נכנסו למחלקת עסקים, ואז אמרתי לרעייתי: 'שרה, אני עצוב שלא זכינו
לתרום, אבל הנה אני מקבל על עצמי. היהודי הראשון , שייתן לי נשיקה , לו אתן את
התרומה ואמנה אותו כאיש נאמן , שיפעל למען ילדים יתומים ואומללים.
"כן, כן, כך אמר מוריס כשעלינו
למטוס!", הנהנה האישה בראשה נדהמת. "האם אתה מוכן רבי ראובן, לקבל על
עצמך לפעול למען פרויקט זה?". הרב ראובן הסמיק והחוויר חליפות. הוא הרים
מרצפת המטוס את שני האלבומים, וביקש מבני הזוג לעיין בהם. קריאות התפעלות הגיעו עד
לאוזני קברניט המטוס, שביקש לשמור על השקט במחלקת העסקים.
למותר לציין שר'
ראובן נחת בניו-יורק ומיד עלה על מטוס חזרה לארץ ישראל עם צ'ק , שיש בכוחו לכסות
את כל החובות ולהמשיך את פעילותו של מוסד היתומים למשך זמן רב...
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה