ביאר ה"חתם
סופר". "לשכנו תדרשו ובאת שמה" (יב, ה) אמרו חז"ל הבא ליטהר מסייעין בידו. וזה"כ
"לשכנו תדרשו" באם תבקש ותדרוש להתקרב אל משכן ה' אזי מבטיחך אני
"ובאת שמה" תזכה לבוא לידי כך.
האור החיים הק' בספרו ראשון לציון אומר הבן יקיר לי אפרים אם ילד
שעשועים כי מדי דברו בו זכור אזכרנו עוד, ילד אפילו כשמתלכלך מנשקים אותו, אבל
גדול שמתלכלך מתרחקים ממנו, אומר הקב"ה הבן יקיר לי אפרים אתה אצלי כמו ילד
שעשועים. יהודי בכל מצב לא לברוח מהמציאות.
היום ברכה וקללה, מובא בנפלאות חדשות היום ברכה זה שנותנים לך היום בעולם
הזה ברכה בעד מעשיך הטובים אין זה אלא הפירות אבל הקרן קיימת לעולם וקלל"ה
ראשי תיבות של ו'הקרן ק'יימת ל'ו לעולם הבא.
הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע אמר תאמינו לי שבעל עבירה הכי
גדול אם מתייחד עם הקב"ה ומנדנד שרוצה בתשובה אז מקבל כל ההשפעות הטובות.
בגדי השרד של הצאר (לוי שייקביץ)
אבל
כבד אפף את יהודי רוהטין שבאוקראינה בח"י באייר תרמ"ט, עם הסתלקות מורם
ורבם, הצדיק רבי אורי לנגר, מייסד חסידות רוהטין. החסידים פסעו אחר מיטתו ממררים בבכי. עשרים וארבע שנים נשא
בעול הנהגת הציבור בענווה ובהצנעת לכת. הוא מילא את מקומו של חותנו, רבי אברהם
מסרטרטין, והליכותיו התאפיינו בניסיון להסתיר את גדולתו ככל יכולתו. כעת עזב את
החסידים לאנחות, והם מיאנו להתנחם.
בין
המלווים הרבים שהשתתפו במסע ההלוויה היה חייט, תושב העיר. יהודי זה לא השתייך לחסידי רוהטין, אך געה בבכי חסר מעצורים, כאילו היה תלמידו המובהק של הצדיק.
הוא השמיע אנחות קטועות והשתנק בלי הרף, מחה את דמעותיו, ושב ופרץ בבכי. התנהגותו זו
משכה את תשומת ליבם של המלווים. רבים מהם הרימו גבה ותמהו בליבם לפשר הדברים. מה
לחייט הפשוט ולצדיק רבי אורי, שהסתלקותו מסִבה לחייט צער עמוק כל־כך ? לאחר שהסתיים מסע ההלוויה פנו
כמה מחסידי הרבי אל החייט וביקשו לשמוע על הקשר שלו לרבי. האיש הביט בהם בעיניים
אדומות מבכי ואמר: "כעת כבר מותר לי לגלות את הסוד שהיה כמוס עמדי זה שמונה
שנים. איש מלבדי לא נחשף לסוד מעולם". סקרנותם של החסידים גברה. החייט
נאנח קלות, ואז פתח וסיפר: "
יודעים
אתם בוודאי שאני חייט במקצועי — תופר בגדים על־פי הזמנת הלקוחות. יום אחד, לפני
כשמונה שנים, נקראתי לביתו של הרבי. כשהגעתי קיבלני הרבי בסבר פנים יפות והכניסני
לחדרו. הוא נעל את הדלת, כדי שאיש לא יוכל להיכנס אל החדר .
"הצדיק פתח
אחת ממגֵרות שולחנו, הוציא
ממנה ציור והושיטו לי. התבוננתי
בציור ונדהמתי: זה היה דיוקָנו של הצאר אלכסנדר השני, שנחשב שונא ישראל מובהק. בציור
נראה הצאר במלוא הדרו, לבוש בבגדי מלכותו המפוארים. בטרם הספקתי לעכל את שמתרחש
הנחית עליי הרבי את בקשתו המדהימה: ' האם תוכל לתפור בעבורי בגד מלכות כזה . ?
"מעוצמת
ההפתעה נעתק הדיבור מפי, אך במהרה התעשתי, הנהנתי לחיוב והודעתי לרבי כי אני מוכן
ומזומן למלא את בקשתו. ארשת של שביעות רצון עלתה על פני הרבי. הוא מסר לי את התמונה, ואני ניגשתי למלאכה, עשיתי את המדידות
הדרושות והקפדתי לתפור בגדי שרד יקרים בדיוק כבגדיו של המלך, כפי שנראו בציור. " כשסיימתי
לתפור את הבגדים הבאתי אותם אל ביתו של הרבי. שוב הכניסני הרבי אל חדרו, ולמרבה פליאתי ביקשני שאלביש אותו
בבגדים האלה. הרבי נכנס עמי חדר לפנים מחדר, נעל את הדלת אחרינו והתייצב מול המראה
שהייתה שם. הוא
ביקש ממני להביט בציור דיוקנו של הצאר, ושאלני: 'האם אכן הבגדים שתפרת בעבורי
נראים כבגדיו של הצאר?'. 'כן', עניתי לרבי ברעד. " לפתע נשתנה גון פניו של הרבי. הן האדימו כאש להבה ולמראהו
נפלו עליי פחד וחרדה. רעדתי בכל גופי מן המחזה, עד שחששתי לעמוד בד' אמותיו של
הרבי הקדוש, שנראה באותה שעה כמו בעת עבודת הקודש שלו בימים הנוראים — כולו אחוז
שרעפי קודש שלא מן העולם הזה. " פתאום נטל הרבי את מקלו בידו והניפו בחדות למעלה, סמוך לפניו, עד שניבט
בחזרה מן הראי. הרבי הניע את ידיו בעוצמה, עצם את עיניו בחוזקה, וכשדמעות החלו
לזלוג מהן החל לקרוא בדבקות גדולה: 'כן יאבדו כל אויביך השם!'"
. "באותו
רגע", המשיך החייט וסיפר ברטט לחסידים המשתאים, "לא הבנתי כלל את
המתרחש. איזה שיג ושיח יש לי עם ענייניו השמימיים של הרבי?... אולם גם בהבנתי הדלה
קלטתי שדבר־מה טמיר ונשגב מתרחש כאן. קדושת המעמד ובכיו של הרבי סחפו גם אותי
ופרצתי בבכי. " כעבור כמה
רגעים סיים הרבי את המחזה ונראה היה כי סערת הרגשות הגדולה שאחזה בו שקעה ובמקומה
עלתה על פניו ארשת רגועה. הוא פנה אליי ופקד עליי שלא לגלות את מה שאירע לשום ילוד
אישה. " כעבור כמה
ימים", המשיך החייט וסיפר, "הגיעה השמועה המסעירה — חבורת מהפכנים התנקשה בחייו של
הצאר האכזר. " מיד קישרתי
בין המאורע המופלא בבית הרבי, שבו חזיתי, ובין ההתנקשות בחייו של הצאר, אך מובן
שלא המריתי את פקודת הרבי ולא גיליתי על כך לאיש. אולם עתה, לאחר שהרבי נסתלק לבית עולמו, כמדומני
שהגיעה העת לספר את נפלאותיו. " עכשיו מבינים אתם מדוע אני מבכה את לכתו של רועה ישראל זה
מקרבנו? הלוא איש אלוקים קדוש זה הושיע את כל עם ישראל!"
נפעמו
החסידים למשמע הדברים . כמה ממקורבי הרבי ביקשו לאַמת את נכונות
דבריו של החייט, וסרו במהרה לביתו של הרבי. הם פשפשו בארונותיו ולפתע מצאו את בגדי
השרד המלכותיים, החיקוי המדויק של בגדי הצאר — בדיוק כפי שתיאר החייט...
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה