אדם שמכניע את עצמו לה'
והופך להיות עבד נאמן לבורא, הרי שהאדון שלו "בורא עולם" דואג לו ולבני
ביתו למזונותיו והוצאותיו, וממלא את צרכיו ומשאלותיו. וככל שהאדם מגביר את
ההתבטלות שלו אל הבורא ומעמיק את החיבור עם התורה ומצוותיה, כך גם צינור השפע שלו
מתרחב ומתעצם, עד כדי כך שהוא אפילו יכול לדרוש מה' לשנות את נתוני העולם, וזהו
הסוד של "צדיק גוזר ו ה' מקיים".
הדרך איך
להתנהג עם האחד (החבר) – נגזרת דרך היחיד והמיוחד (הקב"ה). ובמקביל, הדרך אל
היחיד והמיוחד עוברת גם דרך היחס אל האחד.
הרה"ק רבי נחמן מברסלב זצ"ל התאונן על שאדם לומד לדבר, לפני שלומד
לשתוק. אמירה זו נעוצה ונחוצה גם בעולם ההוראה. וכך היה שגור בפי המחנך רבי חיים
יהודה יעקובזון, מדמויות ההוד בת"ת עץ חיים הירושלמית, "מלמד מומחה מרבה
לשתוק - כי את רשות הדיבור הוא מוסר לתלמידיו
המלשין ומדבר לשון הרע בחברו – הריהו מכה את רעהו בסתר, והוא גרוע מן המכה
את רעהו "באבן או באגרוף". להכאה בידיים יש רפואה – "שבתו יתן ורפא
ירפא", אך למלשינות וללשון הרע אי תרופה. לפיכך רמזה התורה: "והכה את
רעהו", אף על פי שהכהו – רעהו הוא ויכול להתפייס עמו. אבל אחר לשון הרע אין
חיים. (רבי
יונתן איבישיץ זצק"ל)
זכר עשה
לנפלאותיו, חנון ורחום ה' '..." (אפריון שלמה, גליון 202)
מה הקשר בין תחילת הפסוק לסופו?! בתחילה מדובר על כך שהקב"ה עשה זכר ליציאת
מצרים פעמיים ביום, וסוף הפסוק מדבר על מידותיו של הקב"ה... מה הקשר!?
פעם אחת היה איזה יהודי אמיד ועשיר בבריסק שקראו לו ר' ישראל. אך גלגל הוא
שחוזר בעולם, נשבר מטה לחמו, ומצבו הכלכלי הלך להתדרדר. רגע לפני שהוא הגיע לפשיטת
רגל מוחלטת, הוא החליט שהוא חייב לעשות מעשה להציל את המצב, ולכן גמר בדעתו ליסוע
לברון רוטשילד באנגליה, דרך שלושה חודשים, ולבקש ממנו הלוואה של 3,000, רובל... רק
זה יכול להציל את המצב שלו. הוא מכר את כלי ביתו, חצי מהכסף הוא
השאיר לאשתו לצרכי הבית, וחצי מהכסף הוא לקח איתו לצרכי הנסיעה... אחרי
3 חודשים, הוא הגיע לאנגליה, והתברר לו שהברון רוטשילד מקבל קהל באולם מסוים ביום
שלישי אחה"צ. הוא הגיע לשם, והוא ראה מאות אנשים
עומדים בתור. יושבים
שם 2 פקידים, ומחלקים לחלק מהעניים לירה, ולחלקם חצי לירה. נהיה לו כאב בטן, הוא
נסע דרך של שלושה חודשים, עזב משפחה עם ילדים, וכל זה בשביל לירה...?! הוא
עמד בצד, בכה ובכה, והוא אפילו לא הרגיש איך שהעיניים שלו שוטפות לו את הפנים, אבל
הפקידים כן הרגישו, הם ראו איך שאדם יפה נפש בוכה, והם הבינו שהמצב כאן לא פשוט. הם שאלו אותו מה הוא צריך, והוא סיפר להם שהוא
הגיע מרחוק כדי לקבל הלוואה של 3,000, רובל, אבל כאן רק מחלקים לירות...אמרו לו הפקידים: אנחנו לא בעלי הבית, אלא רק
שליחים. אבל
ביום שישי אחה"צ, הברון נכנס לכאן להסדיר את ענייני הצדקה, הוא עובר על כל
הרישומים, ורואה מה צריך לעשות. אם תבוא לכאן, אנחנו ננסה להפגיש אותך
עימו, ואולי תיוושע...
ר'
ישראל אכן התייצב במשרד של הברון, וכשהם נפגשו לפני שר' ישראל הספיק לדבר,
שאל אותו הברון: "איפה אתה בשבת?". אמר לו ר' ישראל: "לא
יודע...". אמר לו הברון: "תהיה אורח שלי בשבת!". ר' ישראל שמח...
אתחלתא דגאולה! ר'
ישראל היה תלמיד חכם, בליל שבת הוא דיבר דברי תורה בדרש ובפלפול, שר 'יה-אכסוף'
ושאר זמירות בנועם עד אישון ליל, וכן בשבת בבוקר ובסעודה שלישית הוא הנעים לברון
רוטשילד את השבת... אחרי הבדלה אמר לו הברון: "ר'
ישראל, למה באת לכאן?". " אני אגיד לך את האמת, גם אני הייתי פעם
גביר גדול, והיה לי כסף אך מדחי אל דחי, הגעתי לפת לחם... אני צריך הלוואה דחופה
של 3,000 רובל, להחזיר את המצב לכדמותו...". אמר לו הברון:
"כשהיית במצב הכי טוב שלך, כמה היית שווה?". ענה לו ר' ישראל: 10,000רובל...". הברון נכנס לכספת, והוציא
לו 10,000, רובל מגוהצות, שזה עתה יצאו ממכבש הדפוס, והגיש לו. הוא הוציא דף
וכתב עליו: "הברון רוטשילד, רחוב... מספר..., אנגליה. והניח את הדף על
הרובלים. אמר לו הברון: אני מכיר אותך, אם יארע לך שוב
וירדת מנכסיך, אל
תטרח להגיע עד הנה, שלח לי מכתב ואני כבר אעזור לך...
אומר הקב"ה לעם ישראל: אתם הייתם בשעבוד, ואני נתתי עבורכם 10 מכות,
הוצאתי אתכם ממצרים, וקרעתי לכם את ים סוף... תרשמו את הכתובת...! אם יבואו לכם צרות,
תזכרו את יציאת מצרים, תזכרו שאני רחום וחנון, ואז לא תשכחו לבוא אלי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה