ביאר הגה"ק בעל ה"כתב סופר" זי"ע:
חז"ל אמרו ג' הרי הם כמתים: "בעל ייסורים", "מי שאין לו
בנים", "עני". וזה ביאור הפסוק:
"ועבדתם את ה' אלקיכם", ואז, "וברך ה' את לחמך ואת מימיך" –
שלא תהיה עני. "והסירותי מחלה מקרבך"
– ולא יהיו לך ייסורים.
"לא
תהיה משכלה ועקרה בארצך" – ויהיו לך בנים. על ידי זה "את מספר ימיך אמלא" – שיהיו אלו חיים
שלמים ולא תחשב כמת ח"ו...(פנינים(
גדולה גמילות חסדים מן הצדקה, שבגמילות חסדים ״העני עמך״ - הוא יכול
להוסיף ולהיות עמך, כשווה בין שווים, ולא יראה עצמו מושפל ומבוייש. (ספר הדרוש)
הבעל זרע אברהם שליט"א אמר, בדרך צחות
" נעשה ונשמע ", כשאתה קם בבוקר דבר ראשון תעשה טוב, ואל תיכנס לבית
המדרש ודבר ראשון אתה שואל "מה נשמע", חדשות, קודם תעשה
ואח"כ כבר תשמע רק רוחניות.
ישנו פרסומת לחנויות שהם פתוחים כל הזמן 7/24 ( twenty seven four )והנה בתורתינו פרק
כד פסוק ז הנעשה ונשמע, א"כ כל הזמן אנו צריכים ללכת עם
ה"נעשה ונשמע."
חמישה עשר
אנשים במקום של חמש...
מעשה
היה באברך שנסע מצפת במוצאי שבת (יום א' דסליחות) כדי להתפלל עם רבו האדמו"ר
השוכן בירושלים עיה"ק, כשהגיע לאחת הצמתים הסמוכים לחיפה ראה קבוצה של אברכים
מחבריו שיצאו מחיפה כדי לנסוע לירושלים לסליחות עם האדמו"ר, הוא עצר את רכבו
כדי להעלות כמה נוסעים עמו ירושלימה, אך דא עקא היה ציבור מדי גדול של אברכים שרצו
להצטרף, ולא את כולם הוא יכל לקחת, הוא לא ידע את מי להעדיף, על כן יצא בהכרזה
שכמה אברכים שיצליחו להידחס לרכב שלו הוא מוכן לקחת. ואכן קבוצה נכבדה של אברכים נדחסו ברכבו,
והוא יצא לדרך, באמצע הדרך משום מה הרכב הזה עורר את חשדו של אחד השוטרים שפיטרלו
בכביש, ועצר
את הרכב. הוא הביט לתוך הרכב ועמד נדהם מכמות האנשים שנדחסו לתוכו, הוא בקש מהם
לצאת והנה הוא רואה חמשה עשר אנשים שנדחסו לרכב, הוא נתן דו"ח רציני לנהג,
ובנוסף לכך הזמנה לבית משפט כדי לשלול את רשיונו.
אחרי הסליחות האברך דנן ביקש מהגבאי בדחיפות להיכנס לאדמו"ר, כשזכה להיכנס
לקודש פנימה, שטח בפני האדמו"ר את הסיפור. האדמו"ר נראה
כועס מאוד, הוא צעק עליו איך היית מסוגל לעשות כזה דבר, זה סכנת נפשות, ובנוסף
לזאת זה הרי חילול ה' נורא. האברך התחנן ואמר, רבי, היום הרי ימי
הסליחות, אני חוזר בתשובה, ואני מקבל על עצמי יותר לא לעבור עברות תנועה, אני מבקש
מהרבי שיברך אותי שאנצל מהפרשה הזו, הרכב נחוץ לי מאוד לצורך פרנסתי. נענה
האדמו"ר ואמר, אם הנך שב ומתוודה באמת ובתמים, והנך מקבל על עצמך לא לעבור על
חוקי התנועה שנעשו להצלת חיי אדם, אני אשיא לך עצה... ואברך אותך שתצא זכאי במשפט.
כשהגיע מועד המשפט, הגיע האברך לבית המשפט, מחכה בסבלנות לתורו, כשהגיע תור משפטו,
נעמד השוטר ואמר לשופט שהאברך הזה לקח ברכבו עשרה אנשים מעל המותר ברכב, זה מסוכן,
וגם אין ביטוח על כזו כמות של אנשים, על כן אני מבקש מכבוד השופט שיתן לו עונש
חמור וישלול את רשיונו, היות ואחד שמזלזל בחוק בצורה כזו אינו ראוי שיהיה ברשותו
רשיון נהיגה. השופט שאל את האברך מה יש לו לומר להגנתו, האברך אמר, כבוד
השופט הרכב שעמו נסעתי באותו ערב נמצא כאן למטה, ואני מבקש מכבוד השופט לראות האם
זה יתכן שיכנסו כל כך הרבה אנשים לרכב הזה? השופט נענה לאתגר, ירד למטה עם השוטר,
השופט פתח את הרכב ובקש מהעוברים ושבים לנסות להידחס לרכב כמה שרק יותר, לאחר
מאמצים רבים לא הצליחו להידחס יותר מתשעה אנשים, נענה האברך ואמר, כבוד השופט רואה
שלא יתכן שנכנסו חמשה עשר אנשים לרכב. השופט עלה חזרה לאולם בית המשפט וזיכה את
האברך מכל אשמה. האברך היה מאושר מעצת רבו, והודה להקב"ה על חסדיו הרבים עמו,
במדרגות היציאה מבית המשפט פגש אותו השוטר שהעיד נגדו, ואמר לו, זכית, שיהיה לך
לבריאות. אבל שאלה אחת ברצוני לשאול אותך, תגיד לי את האמת, איך יתכן שאני במו עיני ראיתי וספרתי
שהיו ברכב שלך חמש עשרה אנשים, וכעת ראיתי שיותר מתשעה אנשים לא יכולים להידחס
ברכב שלך, מה האמת? מה הסוד? האברך אמר לו, התשובה פשוטה, האברכים שנסעו עמי
במוצאי שבת רצו בכל מאודם לנסוע להתפלל סליחות עם הרבי שלנו, על כן הצליחו להידחס כל כך הרבה אנשים
ברכב שלי, אבל האנשים שנדחסו ברחוב הסמוך לבית המשפט לא רצו באמת להיכנס ולהידחס
ולכן לא יותר מתשעה הצליחו... אף אתה ידידי השוטר, אם תחפוץ במשהו בכל
מאודך אכן תצליח להשיגו כי אין דבר העומד בפני הרצון, אני מברך אותך, סיים האברך
את דבריו, שתרצה
אך טוב וחסד, ותזכה לשוב בתשובה שלמה במהרה בימינו אמן...
"אוי,
זה אני לא יכול..." אמר השוטר. הרי כבר סיכמנו שאין לא יכול, יש רק לא רוצה,
כי אם רוצים יכולים באמת להשיג הכל, אם שכם בן חמור יכל להפוך עיר שלימה בכח
הרצון, אז אתה ודאי תוכל להפוך אותך ומשפחתך למשפחה יהודית קדושה וטהורה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה