הרב צבי יהודה בפירושיו לתורה חוזר רבות על אחד מהסממנים המיוחדים של
פרשיות התורה: הזוגיות.
יסוד הזוגיות קיים בכל הדברים שבעולם ולא פחות מכך בדברים שהם בליבו
של עולם - ספר התורה.
פרשיות חומש בראשית כולן מותאמות בזוגות וכך גם הפרשות בחומש שמות
אותו קוראים בתקופה זו.
"שמות - וארא"
- ההכנות
ליציאת מצרים, "בא - בשלח" - גמר היציאה, ומכאן מגיעים
למעמד הר סיני ולצמד הפרשות:
"יתרו - משפטים".
"יתרו"
היא
פרשה קטנה בכמות אולם גדולה באיכות, ו"משפטים" היא פרשה הרבה יותר גדולה בכמות ובפירוט. גם
בצמד הפרשות הזה מתקיים עיקרון הזוגיות: קודם מופיע עצם העניין ואחר כך הגילוי שלו
במידות ובמעשים ובפעולות. כלל ולאחר מכן פרט.
פרשת משפטים מלאה בהמון מצוות היורדות לפרטי פרטים שהם המצוות.
אחרי שעם ישראל מקבל את עשרת הדיברות בפרשת
"יתרו"
שעניינה
כלל התורה, ממשיכה התורה אל הריאליות ואל החיים האמיתיים ויורדת לפרטי הפרטים
בפרשת "משפטים": "ואלה המשפטים אשר תשים
לפניהם" - מתוך מעמד הר סיני זכינו,
ויחד איתנו זכה כל העולם לסידורי חיים. מתוך כל מה שהיה בעליונים בפרשה הקודמת זה
יורד לסדרי החיים ממש בעם ישראל ובעולם כולו בפרשה שלנו.
המשפטים האלה מתחילים בסדרי חיים שבין אדם לחברו כדוגמת "מכה איש ומת" והם קודמים לעניינים שבין אדם למקום שיופיעו
בסיום, ומשבוע הבא שתעסוק התורה במשך חמש פרשות בענייני המשכן רק לאחר שתעסוק
בפרשתנו בחיי העולם הזה ממש.
החוויה היהודית
תודות : לצחי מיכאלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק
שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה